פרשת ויצא - רחל והסימנים?

 

למה קשה לי עם המדרש על רחל והסימנים? כשבנותינו לומדות בבית הספר על רחל אמנו, מעבר לבכי שלה על הגלות, הן לומדות על ההקרבה שלה עבור אחותה. יש במדרש הזה הרבה עצמה, אך גם הרבה קושי. קושי ברמה המוסרית (האם כשאת מקריבה עבור אחותך, מותר לך לרמות את הבעל המיועד?), קושי ברמה המשפחתית (איזה סוג נישואין אלו אם הם מבוססים על הקרבה שהיא למעשה יצירת שקר?) וגם קושי ברמת הפשט.

מה קשה בפשט? בפרק ל', כאשר רחל מבקשת מלאה את הדודאים, זו פונה אליה ואומרת: "המעט קחתך את אישי ולקחת את דודאי בני?". האם כך מדברת אישה שאחותה ויתרה לה בדיוק על האיש הזה?! (אולי הטרוניה היא שלאה חשבה שתקבל את יעקב לעצמה, והנה גם רחל לקחה אותו. ועדיין, האשמה בלקיחת האיש, אחרי הוויתור הגדול של רחל, נשמעת לי חוצפה ממש).

אני חושבת שיש הרבה מה למדרש ללמדנו, ואני אף סבורה שחכמים לא היו מציגים בפנינו את המדרש אם לא היה מאחריו גם אלמנט של גמול ליעקב על הרמאות שלו, והבנה שלבן היה מרמה את יעקב בכל מקרה, והשאלה היא רק כמה לאה "תחטוף" מהסיפור.

ובכל זאת, אפשר להציע גם הבנה אחרת לסיפור. אולי רחל ולאה, שתיהן, לא היו מודעות לסיפור ולהסכם שבין יעקב ללבן. אמנם יעקב מתלהב מרחל, אבל הדיבור שלו הוא מול אבא שלה. הוא משוכנע שהוא יתחתן עם רחל, אבל בבוקר הוא קם והנה היא לאה. הוא לא פונה בהאשמה ללאה, וגם לא לרחל, אלא ללבן!  בהנחה שגם רחל וגם לאה לא ידעו מהסיפור, והנה שבוע אחר כך יעקב מתחתן עם רחל, אפשר להבין הרבה יותר את העוינות והקנאה. אפשר להבין מדוע כבר מהתחלה, מהשבוע הראשון, לאה מרגיש דחויה בלי להבין מה עשתה לא בסדר. למה היא מרגישה כל הזמן צורך להוכיח את עצמה, ולמה היא מאשימה את אחותה בגניבת  האיש.

בהנחה שיש בסיפור הזה גם מימד של עונש ליעקב על סיפור הברכות, אפשר לראות שההשפעה של המעשים שלנו מאוד רחבה. לא רק יעקב סופג את המכה, אלא זה ישפיע על כל הדינמיקה הזוגית שגם תהפוך לדינמיקה משפחתית.

יתכן שלא היתה ליעקב ברירה בסיפור הברכות, והחשיבות של הברכות לדורות הצדיק את מעשה הרמאות, אך יחד עם ברכה לדורות, נאלץ יעקב (ומשפחתו שזכתה יחד איתו לאותה ברכה) לשלם את המחיר לאורך הרבה זמן.