פרשת במדבר - החיים בתנאי מעבדה

 

כשפותחים את ספר במדבר, לא תמיד ברור למה הוא נדרש. ספר בראשית מביא יסודות של אמונה, ואת יסודות הבחירה בישראל. ספר שמות ממשיך ביסודות של אמונה, סביב יציאת מצרים, ובהגדרות בסיסיות של עבודת ה'. ספרי ויקרא ודברים מרוכזים במצוות ובעבודת הקרבנות. וספר במדבר נותן לפעמים תחושה שיש כאן סיפורים, עם מעט חוקים משולבים, אבל מטרתם לא ברורה עד הסוף.

יש שיראו בספר, ספר שעוסק בהנהגה, אבל אפשר גם לראות בספר עיסוק בחיים עצמם (בתנאי מעבדה). הוא מתאר את תהליך ההתבגרות של עם ישראל, בדרך מקבלת תורה לקבלת עצמאות, בדרך מתלות בה' לחיים של אחריות.

בתוך המסגרת הזאת, הספר פותח בסידור של עם ישראל. הוא מתחיל ממנין של הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה "כל יוצאי צבא", אבל מסדר אותם "למשפחותם לבית אבותם". יש משמעות לחיילים, אבל גם למשפחות שלהם. המניין הוא של הגברים, אבל בסוף הסידור במחנות הוא לפי משפחות, בתוך מסגרת של שבטים, ובתוך מסגרת של מחנות. למרות שעל פי רוב הסידור מתרכז בגברים, המחנות מסודרים דווקא לפי האמהות השונות – בני רחל בעצמן, בני השפחות יחד (למעט גד), ובני לאה יחד (יחד עם גד, ולמעט שבט לוי). כך התורה מכוונת אותנו לכמה מעגלים של השתייכות.

סידור המחנה מהווה הכנה לכניסה לארץ, הן בבחינת ארגון הצבא והן בבחינת ההתיישבות השבטית. אותה התיישבות שבטית היא חלק מהברית בינינו לבין הקב"ה. היא מתחילה מהבטחת ה' לאברהם שכורכת יחד את ברכת הארץ עם ברכת הזרע, וממשיכה לברית שחתמה את ספר ויקרא, הברית שנכרתת בין היתר על השמיטה והיובל, והמחויבות להחזיר "איש אל משפחתו ואיש אל אחוזתו". ברכת ה' שורה על בני ישראל, בתוך ארץ מסוימת ובתוך סדר שבטי מסוים. פרשנים רבים רואים בסדר הזה את ה"מרכבה" של השכינה המאפשרת את גילוי השכינה, אולי דווקא מתוך גילוי וסידור הכוחות הפנימיים של עם ישראל.

בתפילה שכל אחד ואחת מאיתנו יביאו לידי ביטוי את האופי האישי, המשפחתי והשבטי בתוך המסגרת הלאומית, ומתוך כך נזכה לברכת ה', ולקיום ההבטחה של "ושבו בנים לגבולם".