פרשת וירא - אברהם של סדום ואברהם של העקדה

 

יש לי תחושה כזאת שיש דתיים של אברהם אבינו בעקידה ודתיים של אברהם אבינו במשא ומתן על סדום. דתיים של אברהם אבינו בעקדה עומדים בהכנעה מול הקב"ה, מול ההלכה, מול המסורת, ועושים את המוטל עליהם בלי לפקפק. גם אם הם מפקפקים, הם משתיקים את הקולות הללו כקולות של שטן שמנסים להסיט אותם מ"דרך ה'".

דתיים של אברהם אבינו במשא ומתן על סדום עומדים מול בוראם, מול דברי חז"ל, מול המוכר והידוע ושואלים "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!". הם באים עם עולם ערכי ומחשבתי מסוים, עם מושגים של "צדקה ומשפט" שאותם קלטו ועיצבו, ומתוך העמדה הזו הם שואלים על המסר הא-להי. ואמנם, לא תמיד הם זוכרים להדגיש את "ואנכי עפר ואפר" בדבריהם, אבל הם כן מרגישים לא פעם  שהם שומעים את אותו קול א-להי שעונה לטענותיהם ואף מסכים עמם.

והדתיים הללו של אברהם אבינו במשא ומתן על סדום מאיימים ממש על הדתיים של אברהם אבינו של העקדה. מי אתם ומי שמכם? ואיפה ההכנעה שלכם? והשאלות שלכם מערערות אותנו ופוגעות לנו ביראת השמים! ולמה אתם קוראים תיגר על כל מה שאנחנו יודעים ומאמינים? ואיך הפכתם את התמימות שלנו לחסרון?

וגם הדתיים של אברהם אבינו בעקדה מאיימים על הדתיים של אברהם אבינו בסדום. אתם חושבים שאנחנו לא דתיים מספיק? שאולי אנחנו בכלל כופרים? האם אנחנו צריכים באמת לשים את העולם הערכי שלנו בצד, ואת השכל שלנו בצד, כדי לעבוד את ה'?

ולפעמים בתוך אותו אדם עצמו, ובאותה אישה ממש, הקולות הללו משמשים בערבוביה - התמימות מול החקירה, וההכנעה מול הדרישה, עבדי ה' המשועבדים לרצון בוראם, אך גם בני ה' שיש להם אישיות עצמאית ומחשבות משל עצמם.