פרשת ויצא - איפה שער השמים?

 

אז איפה שער השמים? כל כך ברור להרבה מאיתנו שבית מקדש של מטה מכוון כנגד בית מקדש של מעלה. זה הרי מקום העקידה, ושם התגלה המלאך לדוד, ושם עתיד בית המקדש להיבנות. אז כשהתורה מדברת על "המקום אשר יבחר ה'" היא מדברת על המקום הזה.

אבל יעקב אבינו אמר "וזה שער השמים" דווקא בבית אל!

אז אפשר למצוא לזה "פתרונות". זה היה הר המוריה, רגלי הסולם בבית אל וראשו מעל ירושלים, או שהשפיץ של הסולם מעל ירושלים.

ואפשר גם לומר שיש כמה שערים לשמים... אין ספק שזה מה שחשב ירבעם כששם את אחד העגלים שלו בבית אל. היה לו ברור שזהו מקום מקודש מקדמת דנא.

העניין הוא שאם נסתכל לאורך התנ"ך כולו, יש לא מעט מקומות מקודשים - אברהם בונה מזבחות באלוני מורה, בבית אל ובחברון (ואשל בבאר שבע), אם כי רק על המזבח על הר המוריה הוא מקריב בפועל קרבן. גם אחרי הכניסה לארץ אנחנו מכירים מספר מקומות מקודשים, ובראשם שילה, שם עמד אהל/מקדש במשך שנים רבות מאוד.

מי שחושב שיש רק שער אחד לשמים, ממילא יניח שמראש משכן/מקדש שילה היה זמני, ששאר המקומות הם רק מקומות פולחן, אך לא 'שער לשמים' וכו'. אבל ירמיה אומר: "כי לכו נא אל מקומי אשר בשילה אשר שכנתי שמי שם לראשונה"... ירמיה לא מדבר על מקום נבחר אחד מוחלט, אלא על מקומות נבחרים, כששילה היא אחת מהם (שנדחתה).

הרעיון הזה מאתגר את החשיבה. בעולם שרגיל לחשיבה מאוד סגולית ומהותנית הכל מאוד מאוד קבוע - הבחירה הא-להית היא נצחית, ירושלים מאז ולתמיד, ואין שינוי. אבל סיפור ההתגלות בבית אל, לצד מקומות רבים של עבודת ה' (כמו גם שינויים בעבודת ה' מבמה למשכן למקדש) רומזים שאולי דברים פחות הרמטים משנדמה. אולי הבחירה הא-להית תלויה גם במה שקורה על ידי בני אדם. שיש כמה שערים לשמים, וכמה אפשרויות שונות למה יהיה בסוף המקום אשר יבחר ה'. ולא במקרה שילה היתה בנחלת אפרים, שבטו של יהושע, וירושלים בנחלת יהודה, שבטו של דוד (עם ממשק עם בנימין, מה שגם תרם לאחד את העם).

אולי חלק מההגדרה של "זה השער לה'" הוא אותו שער ש"צדיקים יבואו בו".