פרשת ויחי - האם אנשים יכולים לברך?
בבריאת העולם, ה' הוא זה שמברך - הוא
מעניק את פוטנציאל ההולדה לדגים, ולאחר מכן לבני האדם. לאברהם הוא הבטיח
"ונברכו בך כל משפחות האדם" ובכך תלה את הברכה שבעולם באדם - אברהם. מי
שיברך את אברהם יהיה ברוך בעצמו. לאורך הדורות נחלקו במשמעות המילה ברכה, האם
מדובר בתפילה או באיחול או בהענקת דבר מה. נראה לי שפעמים רבות המשמעות היא משהו
שאפשר לתת, ואפשר לתת רק משהו שיש בידינו.
ה' העניק לאברהם את היכולת להמשיך הלאה
את הברכה. בנוסף הוא בירך אותו שיקבל את ארץ ישראל, ו(שוב) את פוטנציאל ההולדה,
דרך ברכת הזרע, כלומר העניק לו דברים קונקרטיים. כשיצחק יעביר הלאה את "ברכת
אברהם" הוא יעניק את הארץ שקיבלו בברכה ואת ברכת הזרע. הוא יכול לתת אותם,
בגלל שהם בידיו לתת. [ברכות אחרות שיתן יהיו איחולים ותפילות].
יעקב יבחר להעניק את הברכה הזאת
לצאצאיו. לאפרים ומנשה הוא מעניק בדיוק את זה, שידגו לרוב (יתרבו, ברכת הזרע) בקרב
הארץ (בתוך נחלה שהוא מעניק להם). וכך הוא ממשיך בברכות לשבטים, הוא נותן להם
נחלות לפי הפוטנציאל הגלום בהם "איש כברכתו ברך אותם". לימים, עכסה תבקש
מאביה ברכה, ותקבל לצד הנחלה (והבעל) גם פוטנציאל חיים של גולות (מעיינות) מים.
אפשר לומר שהברכות שאנחנו מברכים את ה'
הם דבר שונה לחלוטין. מה ביכולתנו לתת לו? נראה שאיננו מאחלים לו או מתפללים שיהיה
מקור הברכות. אז מה כן? ייתכן שמה שאנחנו נותנים לו זה את אותה ההכרה בשפע
ובפוטנציאל שהוא מקור להם. ה' הוא ברוך, כשאנחנו נותנים לו את הדבר היחיד שביכולתו
להעניק לו בחזרה - הכרה והודאה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה