פרשת ויחי - מסע אבות סימן לבנים
בפרק מז, יעקב משביע את יוסף לקבור אותו
בארץ ישראל, אבל בפרק נ, כל המשפחה מצטרפת, וגם "כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל
זקני ארץ מצרים". כש"בית יוסף ואחיו ואחיו ובית אביו" גם הולכים
לקבור, אבל משאירים מאחור את "טפם, צאנם ובקרם" בארץ גושן, אפשר להבין
מאיפה הרעיון להשאיר את המקנה והילדים מאחור הגיע לפרעה כשבני ישראל ביקשו לצאת
לזבוח לה'.
הפרט המעניין ביותר במסע הלוויה הוא
בתחנה שלפני אחרונה - בני יעקב וכל הפמליה עוצרים בגרן האטד "אשר בעבר
הירדן". ולאחר מכן: "וישאו אותו בניו ארצה כנען", כלומר שגורן האטד
היה בעבר הירדן המזרחי. למה עלתה פמליית הקבורה לארץ ישראל דרך עבר הירדן המזרחי?
הרי כל הפמליה של מצרים איתם, ואין חשש שיראו מלחמה וישובו מצרים?
נראה שיעקב שולח את בניו לעשות את אותו
מסלול שבני בניהם יעשו אחר כך בחזרה אחרי גלות מצרים. הן המסלול כעת, והן המסלול
בעתיד, לא נובע רק ממקומם של פלשתים (אפשר תמיד להיכנס מצד דרום כמו שעשו
המרגלים...), אלא מרצון להיכנס לארץ ישראל מכיוון מזרח לכיוון מערב.
כשם שגירוש האדם מגן עדן וגירוש קין
היו מזרחה, וכשם שהחזרה של אברהם לארץ ישראל היתה מערבה (ודרומה), כך גם בני ישראל
יכנסו חזרה לארץ מכיוון מזרח, אל עבר השכינה שבמערב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה