פרשת משפטים - על מה מבוססת הברית?
בסוף הפרשה אנחנו פוגשים ב"ברית
האגנות" שמשה כורת בין בני ישראל לקב"ה. במהלך כריתת הברית משה מספר לעם
"את כל דברי ה' ואת המשפטים" ובהמשך קורא להם את "ספר הברית".
הפרשנים נחלקו בשאלה מתי אירעה הברית
הזאת, וממילא מה התוכן שלה. רש"י, בעקבות חז"ל, פירש שהברית הזאת קדמה
למתן תורה, ואם כן - דברי הברית כוללים את העבר: סיפורי האבות ויציאת מצרים, לצד
שבע מצוות בני נח וה"חוק ומשפט" שבני ישראל כבר קיבלו במרה.
לעומת זאת, הרמב"ן פירש לפי סדר
הפרשיות (ולפי לשון הכתובים) שהברית נכרתה אחרי מעמד הר סיני, ושתוכנה היה דברי ה'
של עשרת הדברות, ופרשת משפטים שנאמרה למשה רגע קודם.
מעבר לשאלה האם יש מוקדם ומאוחר בתורה,
נראה שיש כאן מחלוקת יסודית בין רש"י לבין רמב"ן, מה טיב הברית בינינו
לבין עצמנו, ובינינו לבין הקב"ה. לדעת רש"י, הבסיס לברית הוא הגורל
המשותף. הסיפור ההיסטורי, הבחירה באבות, והיציאה ממצרים הם שמחברים אותנו לה'.
אך לדעת הרמב"ן הברית עצמה היא
ברית של יעוד. המחבר בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין הקב"ה זה העתיד - מה
המחויבות שלנו, לאן אנחנו שואפים, איזו חברה אנחנו מכוננים.
למעשה, בכל מערכת יחסים אנחנו זקוקים
לשני המרכיבים - ההיסטוריה המשותפת, הבחירה, הקשר האישי, לצד המחויבות, הצהרת
הכוונות והמעשים היומיומיים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה