פרשת תצוה ופורים - מי מכבד את מי?

 המדרש מספר שאחשוורוש במשתה לבש את בגדי הכוהן הגדול. המדרש מזהה בין התפקיד של בגדי הכהונה בפרשתנו להיות "לכבוד ולתפארת" ובין מה שמסופר על אחשוורוש שמראה את "עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו".

במדרשי חז"ל רבים ניתן לראות מגמה להבחין בין מלכות העולם הזה לבין מלכות שמים, תוך כדי הדגשה שמאחרי המלך שנודדת שנתו בעולם הזה עומד מלך יושב על כסא רם ונשא. התפיסה שאחשוורוש לבש את בגדי הכהן הגדול והשתמש בכלי המקדש מצביעה על מלכות אחשורוש כהתרסה וניגוד למלכות שמים.

אבל ניתן לראות בכך מעבר לזה. בגדי הכוהנים הם חלק מהתרוממות הכוהנים כלפי שמיא. ה"כבוד" לאורך ספרי התורה הוא כבודו של הקב"ה, וכשהכוהנים לובשים את בגדי הכהונה הם עושים זאת לכבוד שמים. התפארת בתורה, היא הרמת עם ישראל והרמת הכוהנים (תפארת מלשון פאר, כמו ראשי העצים, דברים מוגבהים), כדי להתקרב לקב"ה, וכדי לבטא את העובדה שהם מייצגים משהו עליון.

לעומת זאת, אחשורוש מחפש את כבוד עושרו את תפארת גדולתו. מי שבמרכז הוא לא ה' אלא אחשורוש. נראה שכבוד, יקר ותפארת הם דברים חשובים בעולם. ייצוגיות, מעמד, ואפילו התנשאות הם דברים חיוביים בעולם, אבל רק אם הם באמת מעלים את האדם ומגביהים אותו. אם הכבוד נשאר לשם כבוד, והתפארת היא רק תפאורה ללא תוכן, העולם נשאר ללא כבוד וללא יקר.