פרשת ואתחנן - בגלל או למען
ברוך ה' זכיתי לילדים בריאים בסה"כ. בכל שנות ההורות, אני חושבת שמעט מאוד פעמים - שאפשר לספור על כף יד אחת, אולי שתיים - הייתי צריכה להפסיד עבודה בגלל שהיו חולים (מתוכם פעמיים לא הגעתי לעבודה כי ליוויתי את בנותיי ללידה...). ובכל זאת אני מרגישה מאוד את התחושה שאני לא רוצה להפסיד עבודה *בגלל* הילדים. מחלות הילדים, ולילות לבנים, נתפשים לא מעט פעמים כמה שמחבל בסדר החיים הרגיל.
לפעמים שינוי פרדיגמה עוזר מאוד עם ההתמודדות. אני לא מחסירה שינה *בגלל* (מחלת) הילדים, אלא *עבור* הילדים. הרווח של בניית הקשר עם הילדים גם ברגעי קושי, הידיעה שאנחנו שם בעבורם בכל מצב, זה מה שחשוב בסופו של דבר.אנחנו לא בוחרים באתגרים שלנו בשביל להיבנות מהם, אבל נוכל לשנות את נקודת המבט ולראות גם את הערך המוסף.
ייתכן שזה מה שרומז לנו משה. בתחילה הוא 'מאשים את העם' וקובע "גם בי התאנף ה' בגללכם". בלי התלונות הממושכות או בלי הגזירה על דור המדבר, כנראה שמשה היה זוכה להיכנס איתם לארץ ישראל. ובגללם הוא לא נכנס.
אבל בפרשתנו השפה משתנה, משה ממשיך להתחנן להיכנס לארץ, עד שה' כועס עליו "ויתעבר ה' בי למענכם". משה מלמד אותנו שהוא לא נכנס לארץ, לא רק 'בגלל' אלא גם 'למען'. בין אם זה בשביל המסר החינוכי לעם, שיבינו שמילה של ה' זו מילה, ובין אם כי ההנהגה של משה כבר לא מתאימה להם, משה יפנה את מקומו למענם.
את חייו משה הקדיש למשימה להוציא את ישראל ממצרים, וההקרבה האחרונה שלו היתה למען הכניסה הטובה של בני ישראל לארץ. על הדרך הוא גם לימד אותנו מסר חשוב על נקודות מבט.
תגובות
הוסף רשומת תגובה