פרשת תולדות - שאלות חינוכיות על מי בפנים ומי בחוץ

 אין כמו ספר בראשית כדי לאתגר את הקונספציות שלנו על חינוך ועל משפחה. יש דברים שנובעים מהפער בין העולם הישן לחדש, כמו ציפיות מנישואין, פתרונות לעקרות, ועצם הלגיטימציה לשאת יותר מאשה אחת. יש דברים שאנחנו יכולים להרגיש בחוש שהם לא תקינים. לשאת אשה תחת רושם מוטעה, ולהשאיר אותה ולשאת גם את אחותה, זה משהו שבכל הדורות הוא מתכון לצרות (תרתי משמע). גם מערכות היחסים בין האחים הם לא משהו שנרצה להעתיק לחיים שלנו.

אבל בענייני חינוך אני חושבת שאנחנו בפער הכי ברור. היום, אני חושבת, אנחנו בתודעה שאנחנו "נלחמים" על כל הילדים שלנו. כולם אהובים, כולם מוזמנים לשולחן – החכם והתם, הרשע ושאינו יודע לשאול. בדרך כלל, אנחנו לא רוצים לזרוק מהבית את מי שפחות מתאים לחזון שלנו. והפרידה מחלקי משפחה לא נראית לנו סבירה (אולי רק לי, אבל לא נראה לי).

לרבים הפתרון הוא להבדיל בין הקודש והחול, באמצעות ההבדלה בין טוב לרע. יצחק הוא טוב אז ישמעאל הוא רע. יעקב הוא טוב אז עשו הוא רע ("ואת עשו שנאתי" אומר הנביא מלאכי בשם ה'). יש טוב ורע בעולם, וצריך להכיר בזה, גם אם הרע הוא אחד הבנים.

אבל אפשר להסתכל על זה קצת אחרת, עם צבעים רכים יותר. נראה לי שהאבות עצמם לא ראו את הדברים ככה. למרות הקביעה הברורה "כי ביצחק יקרא לך זרע", אברהם לא רצה לוותר על ישמעאל. יצחק בוודאי ראה את עשיו כחלק מהמשפחה. אפשר למצוא רמזים לכך שיצחק גם עדיין החשיב את ישמעאל כאחיו. הוא מסתובב באותם אזורים גיאוגרפיים, הם קוברים יחד את אברהם כשהוא מת, וחז"ל מפרשים שיצחק נישא להשיא את אברהם להגר אחר מות שרה. כמו שיעקב האמין שכל בניו, על כשרונותיהם ומגרעותיהם, הם חלק מעם אחד, כך גם אברהם ויצחק חשבו שכולם צריכים להיות "בפנים".

הקב"ה החליט שאנחנו בתהליך של יצירת עם, ושהשאלה מי בפנים ומי בחוץ תמשיך להדהד במשך כמה דורות. מי מאבני הבנין של העם (הזה), ומי יבנה עם אחר. זו לא בהכרח בחירה בין טוב לרע, אלא חלוקת תפקידים. למפרע, נגלה שהחלוקה הזו בין העמים אפשרה לכל עם להתפתח בדרכו שלו, וגם – לצערנו – להחליט לפעמים לבחור ברע.

למרות הבחירה הא-להית להעניק לבני אברהם ויצחק ה"אחרים", להיות ראשי אומות של עמים אחרים, הרעיון שלבנים שונים יש כוחות שונים, ואיכויות שונות, ימשיך להדהד בתוך המסגרת של עם ישראל. עמים שונים יבטאו צורות חיים שונות בעולם שמחוצה לנו, ושבטי ישראל השונים ימשיכו להדהד את המגוון האנושי, התרבותי והרוחני בתוך המסגרת של עם ישראל. מכאן ואילך, נמשיך לחבק כל ילד וילד, למצוא את הכוחות המיוחדים לו, שיבואו לידי ביטוי בתוך משפחה אחת גדולה.