ההפיכה של פסח

 בהרבה בתי ספר, ישיבות ואולפנות, עושים "מהפך" באדר, כשכולם באווירת 'ונהפוך הוא'. השנה הרבה בתי ספר נאלצו לוותר על ההפיכה הזאת, בגלל שהחיים שלנו גם ככה טיפה התהפכו. אבל ה"מהפך" של ילדותי היה דווקא ערב פסח (או יום קודם) כשהתעוררתי לגלות שהכלים במטבח הם לא הכלים הרגילים. הורים שלי נהגו להפוך את המטבח אחרי שהלכנו לישון, כך שלא ראינו את התהליך, אלא קמנו ל'מציאות אחרת'. 

באופן מעניין, הן בחג הפסח והן בחג הסוכות אנחנו משנים את כל האווירה. בסוכות יוצאים לבית חלופי, ובפסח – הרבה בתים מחליפים את הבית פנימה. בין אם זה שיש מכוסה, סירים אחרים, או סטים שלמים של כלי מטבח ששינו את פניהם. וגם אם הכל נראה אותו דבר, האוכל משנה מפניו. 

מצד אחד, חג הפסח הוא חג שמאוד מסמל את ההמשכיות, את המסורת, את ה'והגדת לבנך' שעובר באופן מדויק (ומודפס) מדור לדור. האמונה שיורדת יחד עם הסיפור, כך שגם אם לא ראינו את הניסים בעינינו, יגיד לנו הרמב"ן, הסיפור מדור לדור על שינוי סדרי בראשית, יעזור לנו להאמין גם בניסים שנעשים בדרך הטבע.

ועם זאת, זהו גם חג של מהפך – של שינוי, של "החודש הזה לכם" שמציג לעולם את רעיון ההתחדשות. וגם בליל הסדר, כשהמנהגים מושרשים ועוברים מדור לדור, כדאי לעשות מאמצים לראות את עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים. גם אם כבר למדנו את השאלות של 'מה נשתנה' בעל פה, כדאי לשאול את עצמנו במה ואיך אנחנו משתנים בערב הזה, איך מתחדשים בחוויות ובתובנות, ומאמינים שהכל עוד יכול להתהפך לטובה.