פרשת בחוקותי - מה כלול בנספח שנשאר מחוץ לברית?
באופן מפתיע בפרשתנו יש שתי חתימות -
חתימת אחת של פרשות שמיטה-יובל-הברית שמסתיימת בסוף פרק כו במילים: "אלה
החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה",
וחתימה נוספת לאחר פרשת ערכין והקדשות בסוף הספר: "אלה המצות אשר צוה ה' את
משה אל בני ישראל בהר סיני". אם אנו רגילים לשאול מה עניין שמיטה להר סיני,
אפשר לשאול מה עניין ערכים והקדשות לברית (שהרגע הוזכרה
שנכרתה) בהר סיני?
נראה לי שפרשת ערכים והקדשות מדברת על
דברים שאדם מרצונו בוחר להקדיש לה'. יש פה ביטוי לאהבת ה', ובעיקר ביטוי לרצון
לעשות "מעבר". אדם לא חייב להקדיש את ערכו של פלוני או פלונית, או
להקדיש בהמה זו או אחרת (אמנם יש דברים שכן חובה להקדיש, והם מוזכרים תוך כדי, כדי
להבדיל בין אלו לאלו). אמנם, בתוך העולם של הקדש יש כללים שהקב"ה קבע
"אלה המצות", והם מוזכרים תוך כדי הדיון בהקדשות. אבל
לא חייבים להקדיש.
נראה שהתורה בוחרת להדגיש - מה בתוך
המסגרת של הברית, בתוך מסגרת של חובות (וזכויות), והיא בוחרת להדגיש - שיש גם
דברים שהם מעבר לברית. הם לא באים ממקום של חובה אלא ממקום של רצון. לצד החובות,
יש מקום נרחב לנדבות. יש מקום ליוזמה אנושית ולביטויי רגש לא מחויבים. אבל זה מחוץ
לברית, זה נשאר לרצונו הטוב של האדם.
כשם שספר ויקרא פותח בקרבנות הנדבה
ועובר לקרבנות החובה, כך הספר מסתיים בכריתת ברית של חובות, ולאחריה, לאחר סיכום
הברית, פרק שעוסק בעולם של נדבה ורצון טוב. חזק חזק ונתחזק.
תגובות
הוסף רשומת תגובה