פרשת בהעלותך - חלישות הדעת
יש משפט שלמדתי מחמי, שיש שלב בחיים שאתה מגלה שאיינשטיין אתה כבר לא תהיה.
פעם ציטטתי את המשפט הזה בשיעור, אני כבר לא זוכרת למה, ומישהי הגיבה שיפה שיש אנשים שחושבים שהם יהיו איינשטיין...
באמת נראה שהעולם מתחלק לאנשים שאפתנים שמגיעים רחוק, שאפתנים שמגיעים קרוב, ושמחים בחלקם...
אני מודה שאני מאלו שיש להם 'חלישות הדעת' תמידית. למה אני לא יודעת יותר? למה אין לדברי התורה שלי יותר תפוצה? למה הספר לא נמכר יותר? למה אני לא...?
וגם - וואו, איך היא יודעת כל כך הרבה! יאא, כמה שהוא מסביר דברים היטב! איך גם אני רוצה לדעת להתנסח בצורה כזאת! מדהימה העשייה שלהם!
אני כבר בשלב בחיים שבו אני יודעת להגיד לעצמי שיש לחלישות הזו דווקא הרבה חוזק. יש בה כח להניע אותי לעשות יותר, לשאוף ולכוון גבוה, אבל יש לה גם כח להפיל אותי על הקרשים, או סתם להוציא ממני חיות ושמחה במה שאני כן משיגה ועושה.
וזה מאוד עדין. איך מגייסים חלישות לכח מניע, במקום להישאר במקום של חולשה? אני עדיין בתהליכים עם עצמי בעניין הזה, אבל התשובה העיקרית שאני מנסה לחזק אצלי זה שאני לא לבד באירוע הזה: לזהות שיש לי שליחות מיוחדת, משהו ייחודי לתרום לחברה, ובו זמנית להבין שיש עוד שליחים כמוני, ונדרשות תרומות מסוגים שונים כדי לתקן את העולם הזה.
למביטים מהחוץ, או לשמחים בחלקם, יש משהו כמעט מגוחך במדרש שאומר שלאהרן הכהן היתה חלישות הדעת כתגובה לקרבנות הנשיאים. אתה? הכהן הגדול? מה חסר לך?
בין היתר, נראה לי שתחושת ה'חוסר' הזו, שמיוחסת לאהרן הכהן, נובעת מההבנה העמוקה שאי אפשר לעשות הכל בחיים, אי אפשר להיות בכל המקומות או להיות הטופ (או אפילו בינוני) בכל התחומים.
אכן, לראות אחרים שעושים כל כך הרבה, מובילים שבטים, מניעים תהליכים, יכול לייצר תחושה של קטנות אצל אחרים. לצד מתן השראה, כל פוסט בפייסבוק שמציג הישגים / פעולות / הצלחות של מישהו אחר, עשוי להטיל צל על מה שכל אחד אחר עושה באופן אישי.
בשביל לצאת מהצל כל אחד יצטרך להעלות את האור של עצמו. להשלים עם זה שהוא לא הולך להיות איינשטיין וגם לא שמש העמים. ועדיין יכול, כל אחד ממקומו, להעלות אור גדול, שמצטרף לאורות הרבים של אנשים אחרים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה