פרשת נח - טיפול בבעלי חיים

 במשך שנים חשבתי שנח הוכנס לתיבה עם כל בעלי החיים כחלק מתיקון האנושות, הקניית חמלה ואחריות. בעקבות המלחמה, אחרי התבוננות סביבי (בעקר בבני הנוער, אבל ממש לא רק), נדמה שאולי האחריות הזאת והטיפול בבעלי החיים הם מה שעזרו לנח ולמשפחתו לעבור את התקופה הקשה בה העולם חרב סביבם.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פרשת ויצא - רחל והסימנים?

  למה קשה לי עם המדרש על רחל והסימנים? כשבנותינו לומדות בבית הספר על רחל אמנו, מעבר לבכי שלה על הגלות, הן לומדות על ההקרבה שלה עבור אחותה. יש במדרש הזה הרבה עצמה, אך גם הרבה קושי. קושי ברמה המוסרית (האם כשאת מקריבה עבור אחותך, מותר לך לרמות את הבעל המיועד?), קושי ברמה המשפחתית (איזה סוג נישואין אלו אם הם מבוססים על הקרבה שהיא למעשה יצירת שקר?) וגם קושי ברמת הפשט. מה קשה בפשט? בפרק ל', כאשר רחל מבקשת מלאה את הדודאים, זו פונה אליה ואומרת: "המעט קחתך את אישי ולקחת את דודאי בני?". האם כך מדברת אישה שאחותה ויתרה לה בדיוק על האיש הזה?! (אולי הטרוניה היא שלאה חשבה שתקבל את יעקב לעצמה, והנה גם רחל לקחה אותו. ועדיין, האשמה בלקיחת האיש, אחרי הוויתור הגדול של רחל, נשמעת לי חוצפה ממש). אני חושבת שיש הרבה מה למדרש ללמדנו, ואני אף סבורה שחכמים לא היו מציגים בפנינו את המדרש אם לא היה מאחריו גם אלמנט של גמול ליעקב על הרמאות שלו, והבנה שלבן היה מרמה את יעקב בכל מקרה, והשאלה היא רק כמה לאה "תחטוף" מהסיפור. ובכל זאת, אפשר להציע גם הבנה אחרת לסיפור. אולי רחל ולאה, שתיהן, לא ה...
המשך לקרוא

פרשת תצווה - מה בין הכהנים לכלי הקודש

  בפרשת השבוע משה מצטווה להכשיר את הכהנים לעבודתם. הפעולות שמוזכרות הן: "להקריב... לכהן", "והלבשת", "ומשחת" "ומלאת את ידם" "וקידשת אותם לכהנו לי". חלק מן הפעולות נעשות על הכהנים באופן פסיבי – והם מולבשים והם נמשחים בידי משה. בפעילות הזאת משה פועל באופן אקטיבי כדי לקדש אותם. גם "ומלאת את ידם" היא פעולה שמשה עושה עבורם. בפועל הם נהיים בכך קדושים, ואז הם יכולים להפוך להיות אקטיביים ולהתחיל בעצמם לכהן. גם את המזבח משה מקדש באמצעות הפעילות היומיומית שנעשית על גביו: "וְחִטֵּאתָ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ". בחלק מן המקרים משתמע שהשורש כפ"ר פירושו כיסוי, כמו הכפורת המכסה את ארון העדות. כך גם המזבח מכופר, או מכוסה, כמו הכהנים המולבשים, גם הוא נמשח וגם הוא מתקדש באופן פסיבי על ידי הקרבנות המוקרבים עליו. בהמשך התנ"ך אנחנו נמצא את הפועל חנ"ך גם ביחס למזבח (בבמדבר ז'), כמו גם ביחס לבית (דברים כ') ולבית ה' (מל"א ח'), אבל גם ביחס לאדם: "חנך לנע...
המשך לקרוא

פרשת וישב - התמודדויות פנימיות וחיצוניות

  רש"י בתחילת הפרשה הקודמת קבע "ביקש יעקב אבינו לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף". יעקב אבינו, זה עתה סיים להתמודד מול כמה וכמה גורמים. הוא התמודד מול לבן ויצא בכך בשלום, הוא הצליח לצאת מן הגלות, וגם עבר בשלום את המפגש עם אחיו עם עשיו. אפילו כשחשש מול אנשי שכם ושאר יושבי הארץ, בא ה' והפילו את חיתתו על העמים שמסביב. כעת, לאחר שנאבק מול הגלות, ומול המלאך, מול בן הדוד ומול האח, יעקב אבינו מוכן לישב בשלווה. אז מהו אותו רוגזו של יוסף? נראה שפעמים רבות אנחנו רואים את המשימות שלנו "בחוץ", מול גורמים חיצוניים. יעקב החל את חייו במאבק ברחם מול אחיו התאום, שמדבר ה' בבטן כבר מוגדר כ"אחר", והוא סוגר מעגל כאשר הוא מצליח ליישב מולו את ההדורים, לפחות באופן חלקי וזמני. בסגירת מעגל זה יעקב עשוי להבין שאפשר לנוח. אבל מתברר שלא. למעשה, עוד לפני "רוגזו של יוסף" הגיע סיפורה של דינה, שהתנתקה ממשפחתה ונלקחה לגלות אישית משל עצמה. וכעת המשפחה מתמודדות מול רוגזו של יוסף, מול ההתנתקות שלו מן המשפחה והגלות שלו. יעקב סבור שאם הוא סיים את ההתמודדות מול הקשיים...
המשך לקרוא