הדף היומי - זבחים קא - והמחלוקת על המחלוקת

 לפני שבועיים, כשליוויתי את הבת שלי לחדר הלידה, המיילדת שאלה אותה: "מה תאריך הלידה המשוער?". הצחקתי את עצמי (נראה שאת המיילדת קצת פחות). הרגשתי לרגע שחזרתי לכיתה שלי בבית המדרש, כי התשובה היחידה שיכולתי לחשוב עליה היא: "מחלוקת".

יש משהו משעשע בזה שאפילו בדבר הכי בסיסי ופיזי – מתי תינוק אמור לצאת לעולם – יש שיטות חישוב שונות, נתונים משתנים, ובסוף הבת שלי הגיעה ללידה עם שלוש אופציות שונות לשאלה "מתי זה היה אמור לקרות".

אבל האמת היא שמחלוקות זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת. לכן, הדף היומי של אתמול (זבחים קא ע"א) תפס אותי חזק. הוא עוסק במחלוקת הראשונה בתורה: המחלוקת בין משה לאהרון על "שעיר החטאת".

כתבתי על זה בעבר בהקשר של פרשת השבוע, אבל המבט של חז"ל על הסיפור הזה מרתק. כשאלוהים מצווה משהו ומשה ואהרון מתווכחים מה נכון לעשות, משה מודה בסוף לצדקת אהרון. הגמרא אומרת שמשה "לא בוש לומר: לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי".

וכאן, בעצם, מתחילה המחלוקת על המחלוקת.

אם תפתחו רש"י על החומש, הוא כותב שמשה אמר: "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי". הוא לא מזכיר את השכחה. מדרשים שונים תומכים בגירסה הזו דווקא. בגמרא שלפנינו, לעומת זאת, מופיע "שכחתי".

זה נראה כמו הבדל סמנטי קטן, אבל הוא דרמתי, ומשקף שתי גישות מהותיות:

גישת ה"שכחתי": האמת האלוקית היא אחת, שלמה ומוחלטת. היא נאמרה לבני האדם במלואה, ואם יש מחלוקת – זה רק בגלל שמשהו השתבש בדרך. שכחנו, התבלבלנו, איבדנו את המידע. החידוש הוא בעצם "שחזור" של מה שכבר היה.

גישת ה"לא שמעתי": זו גישה מפתיעה ממש. ה' לא אמר למשה את הכל. הוא השאיר "חורים" במערכת בכוונה. הוא בנה על זה שנחשוב לבד, שנשתמש בסברה ובכלים שהוא נתן לנו כדי ליצור תשובות חדשות. בגישה הזו, משה לא "שכח" – הוא פשוט באמת לא שמע, כי ה' רצה שהוא ואהרון יבררו את האמת בעצמם. בהתאם לכך, כשאהרן מסביר שהוא פועל לפי מה שהוא חושב ש'ייטב בעיני ה'' הוא רק צריך לשכנע את משה, ואכן 'וישמע משה וייטב *בעיניו*'.

בסוף, השאלה היא האם המחלוקת היא תקלה בזיכרון, או שהיא המהות של תורה שניתנה לבני אדם. כשאנחנו מחדשים בתורה, האם אנחנו מנסים לקלוע ל"קובץ" נסתר שקיים בשמיים ושכחנו את הסיסמה אליו? או שאנחנו שותפים פעילים בכתיבת הקובץ הזה כאן למטה?

וזו, רבותיי, אחת המחלוקות הכי יפות על השאלה – למה בכלל יש מחלוקות.