פרשות שמות-וארא-בא - כשה'פרונט' רודף אחריך

 אני עוד זוכרת את הפעם ההיא, לפני כמעט שלשים שנה, שרציתי לקנות גמרא מסכת שבת. הנחתי שהכי יעיל יהיה לקנות במאה שערים או באזור, אבל גם הנחתי שהם לא יתלהבו מבחורה שנכנסת לחנות לקנות גמרא.

אז לקחתי איתי ידיד שהוא יהיה זה שיכנס לחנות, וינהל עבורי את העניין.

עמדתי בפתח החנות, והוא נכנס פנימה לקנות. בחנות שאלו אותו אם הוא רוצה כרך של הוצאת טלמן או וגשל. אז הוא הסתובב אלי ושאל בקול: "עדינה, את רוצה מסכת שבת טלמן או מסכת שבת וגשל?"....

נזכרתי בסיפור הזה בשיעור היום כשדיברנו על זה שמשה לא חשב עצמו ראוי להיות שליחו של ה', וביקש 'שלח נא ביד תשלח' (זה היה קשור גם לפרשת בא, אבל לא משנה כרגע), והקב"ה אמר לו - אחלה. אתה לא רוצה להיות בפרונט. אין בעיה. אהרן יהיה שם. רק תזכור, שאם הוא הנביא, זה פחות או יותר הופך אותך לאלוהים... ומעכשיו כל פעם שהוא יכנס לדבר עם פרעה, מפעם לפעם הוא יסתובב לאחור, וישאל - 'אז, משה, מה עכשיו אני אמור להגיד לו?'...