פרשת שלח לך - כשמושכים לכיוונים שונים וסותרים

 לאחרונה מדברים הרבה על מחסור במורים במערכת החינוך. חכמים ממני עסקו בכך לא מעט. אני אמנם קצת מסתכלת מהצד, אבל לא מרחוק, שכן אני לא רק אמא לילדים במערכת אלא גם גדלתי כבת של מורה, וכרגע אני גם אשתו של מורה מנוסה וגם חמות של מורה בתחילת דרכו, ועד לאחרונה גם עסקתי בתחום של הכשרת מורים. ואני מהרהרת הרבה בכך שמעמיסים כל כך הרבה ציפיות ודרישות, לפעמים אף סותרות, על המורים. הם צריכים גם לעמוד בהספקי לימוד, אבל גם להוביל תהליכים חברתיים. הם צריכים גם ללמד ידע (טוב, היום כבר פחות) וגם למידה משמעותית עם בדיקת עבודות מתוקפות מחורטטות. הם צריכים להעיף את החכמים קדימה, אבל גם להכיל ולשלב ילדים עם צרכים מיוחדים. הם צריכים להיות פנויים רגשית לתלמידים, אבל גם לעמוד לא מעט מול ההורים, והרכזים, והמנהלים והמפקחים. ואז, מתפלאים שאנשים מניחים את המפתחות והולכים, או מראש לא באים.

לצד הערכה אינסופית למורים, וגאווה גדולה בכל בני משפחתי שבחרו לעסוק בכך, אני חשה ש'תפסת מרובה לא תפסת'. כשמעמיסים על מערכת אחת דרישות סותרות ומנוגדות, זה נהיה מאוד קשה להבין מה עיקר ומה טפל, איפה לשים את האנרגיות, ומה ילך לאיבוד  - ואולי אף יפגע – בדרך.

אגב, זה נכון לדעתי לא רק לגבי המורים, אלא גם לגבי שילוב חרדים בצה"ל. אנחנו רוצים לוחמים או ישראלים? שותפים או סבלים? משפיעים או מושפעים? כשמושכים לכיוונים שונים, מגלים באופן מפתיע שקשה להביא אנשים.

יכול להיות שזה גם מה שקרה בסיפור המרגלים, שבפרשתנו בכלל נקראים ה'תרים'. אפשר לשלוח אנשים ליעד כיבוש למטרות שונות. בספר יהושע הוא שולח מרגלים להערכת המוכנות של האויב ואולי לבחון דרכי גישה אל העיר (בהפטרה שלנו), להערכת כמות הלוחמים הנדרשת (במלחמת העי) והוא גם שולח נציגים של השבטים כדי "לכתוב את הארץ" למטרת חלוקה לנחלות בהמשך הספר. גם משה שולח מרגלים לקראת כיבוש יעזר, בארצו של סיחון, אפילו אחרי 'כשלון' השליחות בפרשתנו.

אז מה מטרת האנשים ששלח משה בפרשתנו? האם יתכן שהוא שלח למטרות של בחינת הארץ למטרת התיישבות עתידית (כך נדמה לי ששמעתי מהרב מדן), אבל על הדרך העמיסו עליהם גם שאלות צבאיות והערכת מידת ההרתעה של הצד שכנגד (כפי שעולה מספר דברים)? האם תנועות נפשיות אלו בכלל יכולות להסתדר יחד? האם אפשר לדמיין את חלוקת הארץ, תוך כדי הערכות מצב מודיעיניות שנמסרות בתקשורת המונים? האם אפשר בכלל לקחת משלחת פומבית ייצוגית ולתת לה גם משימות שהשתיקה יפה להן?

אפשר ללמוד הרבה דברים מסיפור המרגלים / התרים, כשאחד מהם זה עצם היכולת לתת כותרת - כיצד מגדירים משימות, מה אנחנו מנסים להשיג, ואיך לא להתבלבל במטרה באמצעות נסיון להתפזר לעוד כיוונים ועוד הישגים? בסוף מרוב שרוצים לרקוד על כל החתונות, גם מתעייפים, גם לא מעט אנשים נפגעים.